בסיפור מסופר על בית קטן ובבית גר שומר המסילה
עם אשתו ועם בנם הקטן שלמון.
אביו של שלומון היה חולה מאוד
ולא היה מי שישמור על המסילה , שלמון היה המחליף של שומר המסילה .
אמא של שלמון דאגה שייקרה לו משהו אמרה " קטן אתה בני ".
האבא אמר " אפשר לסמוך עליו " ואז התחילה סערה חזקה מאוד ומסילת הרכבת נשברה .
הרכבת התקרבה יותר ויותר מהר ושלמון לא ידע מה לעשות , אז הוא לקח את הפנס ואת הבד האדום וחיבר אותם כך שהציל
את הנוסעים ואת הקטר.
מה שעניין את שלמון זה רק להציל את הנוסעים ואת הקטר.
אני מסכימה יותר עם גילי כי :
שלמון עשה מעשה אמיץ מאוד בכך שהציל את הרכבת ואת נוסעיה .
"פתאום התעוררה רוח חזקה ושלמון פחד מאוד "
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה